מעט רקע:
דגי הקרב, הינם דגים קטנים ממשפחת הגוראמיים, ידועים בתור שמם המדעי Betta fish הינם דגי נוי שמקורם באיזור דרום אסיה, בעיקר תאילנד, קמבודיה, לאוס וויאטנם. דגי הקרב חיים בביצות, אגמים ובעיקר מקווי מים קטנים רדודים שונים בעלי זרימת מים חלשה או מים עומדים. דגי הקרב יכולים לחיות בתנאים טובים אפילו מעל ל-5 שנים.
מקור שמם בנטיית הזכרים להילחם אחד בשני ובדגים אחרים, בעיקר באקווריומים קטנים, את הנקבות ניתן לאכלס יחד ועם דגים אחרים דומים (מולים, טטרות שונות וכו') ביתר קלות. בתקופות ריבוי יש לאכלס זכרים במיכלים נפרדים אחד ליד השני על מנת לעודד את יצר הריבוי, ניתן להבחין בבניית קני בועות והפגנת אגרסיביות המתבטאת בפתיחת הסנפירים. נמליץ לאכלס כל זכר במיכל של ב-8-10 ליטרים, מלבני, בצמידות לזכרים אחרים.
רביית דגי קרב:
רבייה של דגי קרב אינה מסובכת מדי, אך אינה פשוטה. בביצוע כמה צעדים פשוטים נוכל להבטיח רבייה מוצלחת וליהנות מהגידול שלנו. חשוב בתקופת החיזור והריבוי להאכיל במזון איכותי.
תחילה, נצטרך לבחור זכר אשר מתאים לרבייה. זכרי דגי הקרב כמו דגים אחרים ממשפחת הגוראמיים מתרבים בשיטת "קן בועות". זכרים אשר מוכנים לרבייה ייצרו מעין רשת של בועות צפופות על פני המים של האקווריום, ככל שהקן יהיה מרשים וגדול כך נוכל לדעת שהזכר מתאים יותר לרבייה והינו דומיננטי ובריא.
בשלב הבא, עלינו להכיר בין הזכר לנקבה, את הזכר והנקבה יש להעביר לשני מיכלים (רצוי ללא פילטר או עם פילטר ספוג על מנת שהזכר יוכל לבנות קן בועות והביצים\דגיגים אינם ישאבו לפילטר), את המיכלים יש לשים צמוד אחד לשני, כשהזכר במיכל הרבייה העיקרי בנפח של כ30-40 ליטרים לפחות. כעת ניתן לשים לב שלאחר כיומיים שלושה הזכר בונה קן בועות מרשים במיכל הרבייה, ומבצע ריקוד חיזור אחרי הנקבה המתבטא בפרישת סנפיריו. (התמונה לאילוסטרציה בלבד, מומלץ שלא להחזיק דגי קרב במיכלים קטנים שכאלו).
בהמשך, לאחר שנראה כי הזכר מחזר אחרי הנקבה ועברו יומיים-שלושה, נעביר את הנקבה למיכל של הזכר. הנקבה והזכר ימשיכו בחיזור, בריקודי חיזור אלה תטיל הנקבה ביצים אותם הזכר יפרה, הביצים המופרות יצופו מעלה אל קן הבועות ואת הביצים אשר נפלו הזכר ירים אל הקן ויסדר אותן בו. לאחר שיגמרו הביצים או שהנקבה תפסיק להיענות לריקודי החיזור, יסלק אותה הזכר מהקן, בשלב זה נוציא את הנקבה מהאקווריום למיכל הראשי שלה בחזרה.
לאחר כיומיים יבקעו הביצים, ולאחר כחמישה ימים או פחות יחלו הדגיגים לשחות בצורה עצמאית, בשלב זה נוציא את הזכר ממיכל הרבייה אל המיכל הראשי שלו על מנת שלא יאכל את הדגיגים.את הדגיגים יש להאכיל במזון תואם לדגיגי דגי קרב כמו אינפוזוריה (מזון דומה לארטמיה אך קטן יותר) וכשיגדלו מזון טחון ייעודי לדגיגים בשילוב מזונות חיים כמו ארטמיה.
מומלץ שלא לשלב את הזכר והנקבה יחד באופן קבוע שכן הזכר יכול לתקוף את הנקבה כאשר אינה תיענה לחיזורים, מומלץ לגדל זכרים בנפרד או יחד במיכל גדול מספיק אשר מלא בדקורציות ומקומות מסתור, או מספר נקבות יחדיו ואף בשילוב גדים דומים בגודל דומה כגון טטרות, גורמי, מולים רזבורות ודגים דומים.
מקווים שנהניתם מהמאמר ושענינו על שאלות שאולי צצו לכם, ניתן לפנות אלינו בכל שאלה בטלפון של שירות הלקוחות שלנו 050-491-1175, שלכם, צוות ציקלידון.