מידע כללי וטיפים:

מגיע אלינו מן הנחלים הרדודים של וויאטנם ולאוס, שייך למשפחה הנקראת גסטרומיזונטיים, או בעברית יונקי גחון, זאת לאחר שבעבר השתייך למשפחת הבינוניים.
נקרא גם בינון פרפר נמרי עקב ההדפס שלו הנראה כמו חברבורות על נמר. דג רגוע מאוד ושליו אך מהיר כשמרגיש מאוים. מדובר בדג יפה ומעניין מאוד לצפייה.

גודלו כ8 ס"מ לדג בוגר, מדובר בדג שקט החי בלהקות, ודורש אקווריום יציב בעל ערכי מים טובים.
לא בררן בנוגע למזון, ניזון מאצות ומעולה למיגורן, יש לשלב מזון חי\קפוא וטבליות ייעודיות.

רבייה:

אין הבדלים חיצוניים בין הזכר לנקבה.
בטבע מתרבים על ידי חפירה באדמה מתחת למסלעות ולעצמים שונים במים, אין יותר מדי מידע על רבייה בשבי שכמעט ואינה קורית. רצוי לספק אקווריום יציב מאוד עם מצע חולי וסלעים, בשילוב מזונות איכותיים ערכי מים טובים, מים מחומצנים היטב ונפח גדול.

עם מי לשלב?

אין לשלב עם דגים קטנים וחסרי חוליות קטנים מאוד, מחשש שיאכל אותם.
הבינון הינו דג להקה ויש לשלב אותו עם לפחות עוד 4-5 פרטים נוספים. הוא יסתדר גם עם דגי נוי בגודלו. הדג אינו יכול להגן על עצמו ולכן רצוי לשלב עם דגים שקטים ורגועים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

מדובר בדג רגיש, ששינויים בתנאי האקווריום יכולים להשפיע עליו יחסית יותר מדגים אחרים, לכן יש לדאוג למים מחומצנים היטב ולערוך בדיקות מים אחת לתקופה.
יש לדאוג להחלפות מים סדירות ותכופות שאחריהם כמובן לחזק את האקווריום במנטרל כלור ובקטריה על פי המינונים המומלצים.

כדג המשגשג בנהרות יש כמה שיותר לדמות את האקווריום לנהר, רצוי מאוד להכניס חלוקי נחל ומצע חולי, להאכיל במזון קפוא וחי מדי פעם, ואף רצוי לשלב באקווריום מתאים גם משאבת גלים.

הטמפרטורה המומלצת הינה 18-25 מעלות צלזיוס, עם חומציות של 6-8 pH, וקשיות מים של 2-12 dGH

לבירור נוסף על דגי בינון פרפר וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175.

מידע כללי וטיפים:

דג התוכי משתייך למשפחת הציקלידים, ונוצר מהכלאה של מספר מינים לא ידועים של ציקלידים מרכז ודרום אמריקאיים בשנות ה80 בטאיוון.

הוא דג בעל גוף גדול וצורה עגולה יחסית, בעל פה מעוקל וקטן המזכיר מעט מקור ומכאן שמו.

התוכי מגיע ל20 ס"מ אורך בממוצע, מגיע ממשפחת הציקלידים (אמנוניים) ודורש מים בטווח של 24-30 מעלות צלזיוס בpH של 5.5-8.5 וקשיות (dKH) של 5-20.

עקב זאת דג זה הוא אינו טבעי ולא ניתן למצוא אותו בטבע, כמו כן רוב הזכרים נולדים עקרים מה שמקשה על הריבוי.

הינו דג ייחודי שמיד תופס את העין ברוב האקווריומים, בעל צבעים עזים שבתאורה נכונה משדרים גוון עמוק וצלול של צבע עז וברור, ונעים מגווני כתום וצהוב לאדום ואפילו כחול.
התוכי הינו דג יחסית עמיד וסתגלן ומומלץ למתחילים, אקווריום גדול עם מסלעות ומקומות מסתור תעזור לו להסתגל במהירות רבה,
הוא אוכל כל ולא יבחל במזון, אך מומלץ לשלב מזון בשרי עם צמחי או מזון ייעודי שמכיל חומרים מגבירי ומחזקי  צבע.

עם מי ניתן לשלב?

בזכות הפה הקטן שלהם ניתן לשכן אותם עם מגוון רחב של דגים, דגי נוי טרופיים גדולים יחסית, ציקלידים שקטים, ומומלץ לגדל בזוגות או קבוצות, אך מנגד רצוי לא לשלב עם מיני דגים אגרסיביים מדי. ניתן לשלב נקבות תוכי עם ציקלידים אחרים כמו זברה ציקליד ויאג'ות וסווריומים בכדי ליצור הכלאות. התוכי עלול לפגוע בחסרי חוליות ודגים קטנים, לעקור צמחייה מהמצע, ונוטה להיות תוקפני בעונת הרבייה.

התוכים טריטוריאלים ואגרסיביים יחסית, ולכן מומלץ לשכן אותם עם ציקלידים בערך בגודל שלהם, באקווריום גדול עם מספיק מרחב על מנת למנוע תקיפות ללא סיבה.

מהם תנאי המחייה המומלצים?

גודל האקווריום המומלץ מתחיל מ150 ליטר לבוגר ו300 ליטר לזוג או קבוצה קטנה, עם מידות מומלצות של 120 ס"מ אורך על 50 ס"מ עומק ו50 ס"מ גובה.

כאמור, התוכי דורש מים בטווח של 24-30 מעלות צלזיוס בpH של 5.5-8.5 וקשיות (dKH) של 5-20.

מידע כללי וטיפים:

ידוע גם בשם פנטום, חתול הזכוכית משתייך למשפחת הסילוריים ומגיע אלינו מהאיים סומטרה ובורנאו באינדונזיה, וכמו כן מחצי האי המלאי ואגני נהרות מקונג וצ'או פראייה בתאילנד.

אורכו הפוטנציאלי הוא כ 15 ס"מ, ופופולארי במיוחד בחנויות ואצל מגדלים עקב גופו השקוף, והיכולת לראות את איבריו הפנימיים והעצמות שלו, מכאן שמו.

מומלץ מאוד לגדל דגים אלו בלהקה של לפחות 4 פריטים עקב הנטייה הטבעית שלהם לחוסר תאבון וסטרס כבודדים.

במקומות מסוימים נוטים לצבוע את הדג בצבעים, בעיקר כחול ואדום, פעולה שהינה התעללות לשמה וחושפת את הדג למחלות רבות, אין לקנות במקום שמוכר חתולים צבועים.

תזונתם אינה בררנית, ומומלץ להאכיל במזון יבש מגוון צמחי ובשרי, עם שילוב של מזון קפוא או מזון חי כדוגמת ארטמיה.
בניגוד לרוב דגי החתול, ועקב צורת פיו, דג זה יעדיף לאכול ממרכז האקווריום ולא מהקרקעית.

רבייה:

אין דרך להבדיל בדג זה בין זכר לנקבה, ואין שום דיווח או מידע על רבייה בשבי חוץ מדיווח על דגיגים שנצפו באקווריום, לכן לא ידוע אם הדג מטיל ביצים או משריץ חיים.

עם מי לשלב?

דג זה הינו דג רגוע ושקט, בנוסף לגודלו הקטן, מה שהופך אותו לשותף מתאים לרוב הדגים הטרופיים, כל עוד אינם אגרסיביים ומסוגלים לפגוע בו.

החתולים חיים בלהקות ומומלץ מאוד לגדלם בלהקות של 5 לפחות.
בנוסף, מסתדר מצוין באקווריומי צמחייה.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

האקווריום המומלץ הינו אקווריום של לפחות 50 ליטרים, מומלץ עם דקורציות או צמחייה היספקו לו מקומות מסתור, שאיבות רפש עקביות, ומערכת סינון טובה, רצוי חיצונית, עקב דרישתו לערכי מים טובים.

טווח הטמפרטורות המומלץ הוא בין 21-26 מעלות צלזיוס, עם חומציות של 6.5-7.5 pH וקשיות מים של 4-18 dGH.

לבירור נוסף על דגי חתול זכוכית וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

הלובסטר, הנקרא בעברית מחושתן, הינו ממשפחת הסרטניים, נפוץ בשלל סוגים וצבעים אצל מגדלים רבים, וכל אחד מהם מגיע ממקום אחר, אך לכולם מספר מאפיינים משותפים.

הם אגרסיביים וטריטוריאליים מאוד, וצפיפות וחוסר במקומות מסתור תוביל לקרבות קשים והריגה אחד של השני. הם אוהבים מזון מן החי ולכן מומלץ לשכנם לבד באקווריום.

הלובסטר הינו פרוק רגליים, ומשיל את שריונו אחת לכמה שבועות, יש להשאיר את השריון אשר הוא יאכל בעצמו לאחר זמן מה, פרט חשוב להחזרת כל הוויטמינים והמינרלים אשר איבד בהשלה.

הם אוכלי כל ויסננו אוכל מן קרקעית האקווריום, ללובסטרים מותאמים גם מזונות ייחודיים בהרכבם וצורתם על מנת להבטיח את בריאותו והופעתו המרשימה. כאשר המזון לא יספיק, הלובסטרים יתקפו אחד את השני והחלש יהפוך למזון של השאר.

מיקומם הוא בקרקעית האקווריום ובדרך כלל אינם עולים מעלה, בתנאי לחץ מסוגלים לזנק ולקפץ ואף לשחות מפינה או ממקום למקום בזריזות על מנת להתחמק מהסכנה.

הלובסטרים ממשיכים לגדול כל חייהם ובתנאים טובים יכולים לחיות אפילו מעל 8 שנים. רבייה סלקטיבית שנוצרת על מנת לשבח צבעים מסוימים כמו הלובסטר כחול קובלט, לובסטר אדום צבת ולובסטר רוח לבנה, מחזקת ומייפה את הלובסטרים, אך גם מגבילה את גודלם.

רבייה:

מתרבים כל השנה, והאם נושאת את הביצים מתחת לזנבה. ניתן להבחין בין הזכר לנקבה בפריטים בוגרים ולשים לב שלזכר שתי תוספות קצרות בחלק האחורי של רגליו האחוריות. ברגע הבקיעה הלובסטרים ינסו למצוא מקום מסתור במהירות האפשרית ולכן חשוב לשכן אותם באקווריום בעל מקומות מסתור רבים, בהם יסתתר יגדל ויהפוך עצמאי. מומלץ לעמעם תאורה ולקרר מעט את המיכל, אז הזכר יחל בחיזור אגרסיבי אחרי הנקבה.

למרות שהלובסטרים מסוגלים להתרבות כל השנה, בד"כ עונת הרבייה ושיא הריבוי מגיעים בחודש ינואר.

עם מי לשלב?

מכיוון שמדובר בבעלי חיים מאוד אגרסיביים, מומלץ לגדלם לבד, ואף כל פרט בנפרד. מי שבכל זאת רוצה לנסות ולשלב, מומלץ לשכן יחד איתם דגים השוהים בחלקו העליון של האקווריום, ולשלב מקומות מסתור רבים לתקופות ההשלה של הלובסטר, בהם הוא פגיע מאוד.

מהם תנאי מחייה המתאימים?

הלובסטרים דורשים אקווריום של לפחות 40 ליטר לפרט בודד, המכיל מצע חולי וסלעי, בשילוב מקומות מסתור רבים. בשילוב מספר פרטים מומלץ להעלות את גודל האקווריום ל150 ליטר לפחות, ולצייד את האקווריום במחילות ומסתורים רבים, פיזור מזון בצורה שווה ובכמות מספקת.

החומציות המומלצת ללובסטרים הינה בין 6.5-8 pH וקשיות מים dKH של 4-14.

הטמפרטורה המומלצת הינה בין 20-30 מעלות צלזיוס.

מידע כללי וטיפים:

פיקוק זה אינו קיים בטבע, והינו הכלאה שלא ברור מתי נוצרה. משתייך למשפחת הציקלידים (אמנוניים), תת משפחת הפיקוקים (אלונקרות), אבותיו, סבורים להיות מבונה ופיקוק אך לא וודאי, מגיעים מאגם המלאווי האפריקאי.
גודלו הפוטנציאלי הוא כ14 ס"מ, והינו קל לגידול ומתאים למתחילים.

דג זה שוכן בשני שלישים התחתונים של האקווריום, וניזון ממזונות צמחיים ובשריים, אותם מומלץ לשלב עם מזונות חיים וקפואים, בעיקר לעידוד רבייה וצבעוניות.

צבעיו הבסיסיים הם צהוב כחול וכתום, עם כתמים שחורים וכחולים בדרך כלל, בעל גוונים משתנים בין פריט לפריט.
פופולארי בדגי הנוי עקב צבעיו המרהיבים, שכיחותו בחנויות ואצל מגדלים, ומחירו הזול יחסית ההופכים אותו לתוספת יפה לכל אקווריום.

הOB נחשב לדג אגרסיבי וטריטוריאלי, לכן יש לשים לב ומומלץ לשכן אותם באקווריומים גדולים על מנת למנוע תקיפות ומריבות בין הדגים.

רבייה:

הבחנה בין המינים פשוטה מאוד, הזכרים צבעוניים והנקבות בגוון אפור-חום.
הריבוי של דג זה הוא די פשוט, הם דוגרי פה, הנקבה תטיל את ביציה על משטח דוגמת כד או סלע, ולאחר מכן תאסוף אותם בפיה. הזכר יבצע את ההפריה של הביצים בתוך הפה של הנקבה.
הנקבה תשמור על הביצים בפיה כשלושה שבועות עד שיבקעו, ולאחר מכן משחררת את הדגיגים.

בתהליך הרבייה הזוג חג אחד סביב השני בזמן שהנקבה מטילה כמות ביצים כל פעם.
למין זה ישנם בליטות הדומות לביצי הנקבה על הסנפיר האנאלי, מה שמבלבל את הנקבה בעת איסוף הביצים, וכאשר היא באה לאספן, הזכר מבצע את ההפריה.

ישנם מגדלים המפרידים את הנקבה לאקווריום ייעודי לאחר ההפריה על מנת להשיג אחוז שרידה גבוה יותר של הדגיגים.
את הדגיגים יש להאכיל במזון טחון ייעודי לדגיגים או בארטמיה חיה.

בריבוי, מומלץ לשכן כ3 נקבות על כל זכר וזאת על מנת להפחית את האגרסיביות כלפי הנקבות ההרות של הזכר.
ניתן לשלב מספר זכרים באותו יחס נקבות, אך מומלץ יותר משניים על מנת למנוע רדיפה של הדומיננטי על החלש יותר.

יש להיזהר בשילוב פיקוק זה עם סוגי פיקוקים נוספים, עקב היכולת שלהם להתרבות בין הסוגים וליצור הכלאות חדשות.

עם מי אפשר לשלב?

דג זה ניתן לשלב עם ציקלידים נוספים רגועים, כמו מבונות ופיקוקים וציקלידי מלאווי נוספים.
מבחינת שוכני קרקעית, אין לשלב דגים עדינים מחשש לפגיעה בהם, ואף רצוי שוכני קרקעית הגדולים ואגרסיביים יותר מהפיקוק.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דג זה דורש אקווריום גדול יחסית של לפחות 150 ליטר, עם מרחב שחייה גדול, המון מקומות מסתור, גזעים, דקורציות סלעיות ומצע חולי.
בשילוש צמחים יש לשתול בתוך כד, על מנת להימנע מתלישה ואכילה של הצמחים, אם כי גם בכד יש סיכון לאכילת הצמח.

יש לבצע החלפות מים תכופות ועקביות, ולספק פילטרציה ותאורה טובה, רצוי אור כחול או RGB, על מנת להבליט את צבעיו הססגוניים של דג זה.
דורשים מים בטמפרטורה של 24-28 מעלות צלזיוס, עם רמת pH של בין 7.8-8.6 וקשיות התואמת את המים הישראלים, של כ 15-25 dGH.
מומלץ להוסיף כמות קטנה של מלח למים (כף גדושה לכ15 ליטר מים) למניעת גירודים ושיפור הבריאות הכללית.

לבירור נוסף על דגי פיקוק OB וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

צלופח אש הנקרא בשמו המדעי mastacembelus erythrotaenia  הוא דג חסר חוליות ממשפחת המסטצמבליים משתייך לסדרת צלופחי הביצה החיים במים מתוקים באזורים טרופיים.

על פניו מפגין אופי שקט ולא תוקפני יחסית אך באקווריום עלול לאכול כל דג קטן שקרוב מספיק להיכנס לפיו.

הצלופח פעיל בעיקר בלילה, צבעו חום עד שחור עם פסים כתומים אדומים, גודלו כבוגר נע בין 20 ס"מ ויכול להגיע באקווריום עד גודל מקסימלי 120 ס"מ לכן זקוק לאקווריום מרווח.

מגיע אלינו מדרום-מזרח אסיה (אינדונזיה, תאילנד, קמבודיה, לאוס, מלזיה וויאטנם) בטבע שוכן במים איטיים מישורי שיטפונות, אגמים ונהרות, במהלך היום נשאר קבור חלקית במצע ובלילה מגיח לאכול.

דג מונומורפי כלומר הזכר והנקבה נראים אותו הדבר וההבחנה ביניהם קשה, נקבות בוגרות במצב רבייה יראו שמנמנות יותר.

עם מי ניתן לשלב באקווריום:

הצלופח הוא תוספת נהדרת באקווריום ללהקת דגים שבה אין דגים קטנים, השותפים יכולים לכלול דגים שקטים בעל אופי וגודל דומה כגון דיסקוסים, סקלרים, ציקלידים דרום אמריקאים, גורמים גדולים, מיני לוקוס שליו, דג סכין וכדו', לא מומלץ לשלב אותו עם בני מינו ,כמו שאמרנו הצלופחים נוטים להישאר קבורים במשך רוב היום כשרק החרטומים שלהם בולטים מהכריכה והופכים פעילים מאוד בלילה

תנאי מחייה באקווריום:

על מנת לספק את תנאי המחייה לו זקוק נדרש אקווריום גדול ומרווח עם תנועת מים עדינה, מצע חולי רך ועדין כדי שחופרים אלו יוכלו להתפלש ולקבור את עצמם, שילוב מקומות מסתור בין סבך צמחים ומערות סלעיות יסייעו לצלופח, תאורת אקווריום עמומה, טמפרטורת המים 24-28 מעלות מד טמפרטורה וגוף חימום יעשו את העבודה, דגים אלו רגישים ולכן עדיף להכניסם לאקווריום מבוסס יש לדאוג לפילטרציה איכותית שתדאג למים נקיים מסוננים היטב אשר מאוד חיוניים לצלופחים בשילוב תנועת מים איטית.

האכלה:

בטבע נחשב כאוכל כל –צמחים, דגים וחסרי חוליות. ניתן להאכיל במזונות קפואים, גרגירים, פתיתים וכדורי שפמנון ומומלץ לשלב מזונות בשריים וצמחיים.

טיפ:

הצלופחים הם אומני בריחה נהדרים ולכן כדאי לכסות את חלקו העליון של האקווריום.

לכל שאלה ניתן לפנות אלינו ונלווה אתכם בצורה הכי טובה שניתן, זמינים עבורכם בטלפון שלנו 0504911175.

דג אוסקר מידע וטיפים:

הינו דג ממשפחת הציקלידים (אמנוניים), שקט יחסית אך יכול להיות טורף אגרסיבי בעיקר בתקופת החיזור והרבייה, דבר המקשה על גידול קבוצה באותו אקווריום, אך זה אפשרי עם תנאים מתאימים.

הוא מגיע אלינו מדרום מערב אמריקה ומוצאו מנהר האמזונס בברזיל, ארגנטינה, פרו וקולומביה וגודלו הפוטנציאלי הוא כ40 ס"מ.

מוכר כדג אקטיבי אשר עוקר צמחייה ומזיז סלעים ודקורציות, דבר החשוב לשים אליו לב בתכנון האקווריום.

האוסקר נחשב דג חכם ואפילו לומד לזהות את בעליו ולעלות לקראתו לאקווריום, ואף לאכול מכף ידו. הוא ניזון ממזון בשרי מכל סוג, ניתן להעשיר במזון קפוא, תולעים וחרקים ולגוון מדי פעם במזון צמחי.

הוא מגיע במספר מוטציות ביניהן גם טייגר ואלבינו. דג קרוב אליו הינו האוסקר השחור, עם תכונות דומות, אך דג זה בניגוד לאוסקר הנפוץ מאוד הינו נדיר מאוד בארץ. עם השנים פותחו ברביית שבי סוגים ווריאציות שונות של אוסקרים לתצוגת דגי הנוי ומכירתם כחיות מחמד.

הם מסוגלים לשנות את צבעיהם במהירות, התנהגות הנצפית בעיקר בעת תצוגות איום טריטוריאליות וקרבות.

רבייה:

לאוסקרים ריבוי מעניין, הם בד"כ מונוגמים ונשארים עם אותו בן\בת זוג. בתקופת הרבייה הדגים אגרסיביים מאוד ועלולים להרוג כל דג אשר יתקרב לטריטוריה שלהם. הזוג ינקה את איזור ההטלה בקפידה לקבלת משטח אופקי ישר והנקבה תטיל בין 1000-3000 ביצים במקום שטוח (ניתן למקם כד רחב עלה גדול או סלע רחב). לעידוד הרבייה מומלץ לחמם את המים לטמפרטורה של 28-30 מעלות צלזיוס.

 

הביצים יבקעו לאחר כיומיים, ולאחר כ5 ימים נוספים כבר יחלו הדגיגים לשחות לבד. בתקופה זו יש להאכיל אותם עם מזון טחון לדגיגים או ארטמיה. בתקופה הראשונית ההורים ידאגו לדגיגים ויגרשו פולשים. לאחר שבועיים כבר ניתן להפריד לאקווריום נוסף, זאת מכיוון שההורים עלולים לטרוף אותם. אצל מרבית הציקלידים, והאוסקרים ביניהם, ההטלות הראשונות בדרך כלל לא פוריות, אך עם הנסיון של הזוג ההטלות פוריות ומשתלם לחכות.

עם מי ניתן לשלב?

ראשית צריך להבין שמדובר בדג גדול ואגרסיבי, ולכן ניתן לשלבו עם דגים לפחות בגודל שלו וגדולים יותר לדוגמת ציקלידים מרכז אמריקאיים, ארואנות, מטינס וכדומה.

מהם תנאי מחייה המומלצים?

כדג טריטוריאלי, דרוש מרחב מחיה גדול, במיוחד אם מדובר בקבוצות, ולכן פרט בודד מומלץ לשכן לפחות באקווריום של 250 ליטר, ובקבוצות אקווריומים גדולים של אפילו מטר וחצי ושני מטרים לפי גודל הקבוצה.

עקב נטייתו להזזת דקורציות וחפירה במצע מומלץ לשלב דקורציות וסלעים גדולים אותם הדג לא יוכל להזיז, ולמנוע את נגישות שורשי הצמחייה על ידי הסתרתם בין הסלעים למניעת תלישתם על ידו.

מומלץ להוסיף גזעים ועצים על מנת לתת עיצוב הדומה לבית גידולו המקורי של האוסקר, האמזונס.
 

האוסקר דג נוח וקל לגידול בכולל, והוא דורש טמפרטורת מים של בין 22-28 מעלות צלזיוס וחומציות של בין 7-8 pH.

לבירור נוסף על דגי אוסקר וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

הקרדינלים (TETRA CARDINAL), הינם דגים טרופיים קטנים בגודל של 2-5 ס"מ. מדובר באחד מדגי הלהקה היפים והאהובים בתחביב, שתנועתם הרגועה והצבעים הבוהקים שלהם יהפכו כל אקווריום ליפייפה ומלא חיים. הם הצליחו להעפיל אפילו על דגי הניאון המפורסמים. הקרדינל והניאון דגים דומים מאוד, ניתן להבדיל על ידי הפס האדום, בקרדינלים הפס ימשך לאורך כל הגוף ואילו בניאון יגיע עד אמצע הגוף.

מוצאם מנהר האמזונס באזורי ברזיל וונצואלה, והינם ידועים כאוכלי כל כך שניתן לתת מזון על בסיס בשרי או מזון על בסיס צמחי, רצוי לגוון בשניהם ולתת מזון ייעודי לדגים טרופיים. מומלץ לגוון את התזונה עם שילובי מזון קפוא ומזונות חיים כפעמיים בשבוע לדוגמא ארטמיה או תולעי דם.

רבייה:

קשה להבחין בין המינים אך ניתן לשים לב כי בבגרות הזכרים מעט קטנים מהנקבות, ולנקבות בטן עגולה יותר. ניתן לדלג על האכלה למשך יום-יומיים על מנת לשים לב להבדל בצורה קלה יותר.

רביית הקרדינלים היא די מסובכת ולא מתאימה למגדלים מתחילים. על האקווריום להיות אקווריום עם צמחייה בעל מים רכים מאוד, מתחת ל3 GH, ומעט חומציים, עם pH של כ4.5-5, ולכן יש להשתמש במי אוסמוזה הפוכה עם מעט מי ברז (ביחס של כ90%-95% מי אוסמוזה הפוכה על עד 5%-10% מי ברז) את האקווריום יש להחשיך ולעטוף באיזשהו בד כהה על מנת ליצור בידוד מהסביבה, יש לשמור על טמפרטורת מים קבועה של 26-28 מעלות צלזיוס ולכן יש לדאוג למקם את אקווריום הרבייה בחדר עם טמפרטורה זהה ועם גוף חימום המכוון ל28 מעלות במים. ישנם מגדלים העוטפים את האקווריום בנוסף בחומר בידוד לשמירה מקסימלית על טמפרטורה. מומלץ להוסיף תאורה כחולה לדימוי שבירת אור הירח על המים ולעידוד הרבייה. בזמן הרבייה יש להאכיל במזונות חיים כמו ארטמיה או תולעי דם. הנקבה תטיל כ500 ביצים שיבקעו לאחר כ24 שעות.
לאחר ההטלה ניתן להפריד את הביצים למיכל עם מי אוסמוזה הפוכה למניעת התפשטות פטריות ומחלות העלולות להגיע לביצים.

עם מי ניתן לשלב?

הקרדינלים דגי להקה קטנים ורגועים ועל כן אין לשלב אותם עם דגים אגרסיביים או גדולים משמעותית מהם מחשש לפגיעה בהם. רצוי לשלב עם דגים טרופיים בגודל דומה כמו סוגי טטרות שונות, ושוכני קרקעית כמו אנציסטרוסים וקורידורסים. מומלץ לשכן את הקרדינלים בלהקות משל עצמם. ניתן לשלב קרדינלים עם דיסקוסים מכיוון שהם פחות רגישים לטמפרטורות מניאונים, אך אין לעלות על 30 מעלות צלזיוס.
ניתן לשלב באקווריומי צמחיה ועם שרימפסים, יש לקחת בחשבון שהשרימפסים הצעירים יאכלו על ידי הקרדינלים אך עם אוכלוסייה בוגרת לא תהיה בעיה.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

כמו שנאמר הקרדינלים דורשים פרמטרים ספציפיים של מים. אקווריום מומלץ ללהקה הוא אקווריום של לפחות 60 ליטרים. על המים להיות בטמפרטורה של 26-28 מעלות צלזיוס, החומציות צריכה להיות בין 4.5-6 pH והקשיות צריכה להיות 2-10 dGH, ו 0-12 dKH. חשוב לבצע החלפות מים סדירות ולשמור על איכות המים.

לבירור ומידע נוסף על קרדינלים או קנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

נקרא גם חתול פטריקולה, או סינודונטיס ננסי, הוא דג מסדרת החתולים המתהפכים, למרות שרוב הזמן איננו מהופך כלל, ממשפחת המוקוקיידים (MOCHOKIDAE), הוא מין סינודונטיס הקטן ביותר באגם הטנגניקה האפריקאי.

מדובר בדג לילי, הנוטה להתחבא במהלך היום, וגודלו המקסימלי הוא כ 12 ס"מ.
ישנם מספר סוגי סינודונטיסים דומים, הנוטים להתבלבל בינם לבין הפטריקולה, כמו סינודונטיס הקוקיה, שההבדל הוא בקווי המתאר הלבנים על סנפירי וזנב הפטריקולה, וסינודונטיס פולי שבעל נקודות פחותות וגדולות יותר.

הינם אוכלי כל, אוכל בעיקר מהקרקעית אך גם יעלה לאכול בכל מרחבי האקווריום.
רצוי לשלב ולגוון במזונות בשריים וצמחיים, כמו כן מזונות קפואים ומזונות חיים כמו תולעי דם.

רבייה:

ניתן להבחין בין הזכרים לנקבות. הנקבות עגולות יותר כהות יותר וגדולות יותר מהזכרים.
הפטריקולה מתרבים בהטלה מפוזרת, ומתרבים בכמה שיטות.
הראשונה שבהם היא שיטת הקוקיה בדומה לסינודונטיס הקוקיה, בשילוב דג מארח, ציקליד דוגר פה מאגם הטנגניקה, הפטריקולה תאכל את ביציו לאחר ההטלה ותחליפיו בשלה, ובלי לדעת אותו ציקליד יגדור על ביציה.
רבייה נוספת היא בעזרת כלי המלא בכדורים שחורים, ישנה שיטה של פיטום בתולעים שחורות. שיטה נוספת הייתה בחוות גידול בהזרקה ישירה של הורמונים.

עם מי לשלב?

דגים קטנים מדי ייחשבו על ידיו כארוחה, יש לשלב עם דגים טרופיים בגודל דומה או גדול יותר, דוגמת אלמנות, טטרות, רסבורות וכו', או שילוב עם ציקלידים אחרים מאגם הטנגניקה, בשילוב נכון של מקומות מסתור ודקורציות.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

ככלל, דגי הטנגניקה מעדיפים מים בסיסיים יחסית, עם רמת pH של בין 7.5-8.6.
משגשגים באקווריומים גדולים וכלהקות, עם טמפרטורה מומלצת של 24-27 מעלות צלזיוס.
יש למקם דקורציות וכדים באקווריום, ולספק אקווריום של לפחות 50 ליטרים.
הפטריקולה קל לגידול, ניזון בעיקר בתחתית האקווריום אך יסתובב ברוב חלקיו, זקוק להחלפות מים עקביות ותכופות לשמירה על בריאותו.
קשיות המים צריכה להיות בין 12-22 KH.

לבירור נוסף על חתולי פטריקולה וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

התכשיטים, ממשפחת הציקלידים (אמנוניים), מתחלקים ל13 סוגים, הנפוץ והמבוקש שבהם הוא הליפלילי, בו נתמקד היום.
מגיע אלינו מאגן נהר הקונגו, ובעל צבעים מרהיבים של אדום עם הדפסים יפיפיים של נקודות מבריקות בצבעי כסף-כחול, עם ראש חום-אדמדם.

התכשיט מעט אגרסיבי, ובתנאים מתאימים מדובר בדג רגוע יחסית. האגרסיביות מתגבר בעונת הרבייה והדג עלול לתקוף אפילו דגים גדולים ממנו, לכן רבייה פחות מומלצת באקווריום קיבוצי.
דג זה מגיע לגודל של כ 12 ס"מ, נפוץ בחנויות עקב צבעיו המיוחדים ופשוט מאוד לגידול.

התכשיט הינו אוכל כל, יש לספק מזון לציקלידים, מומלץ לערבב מזון בשרי וצמחי, בשילוב מזונות קפואים וחיים דוגמת ארטמיה או תולעי דם.

רבייה:

אין הבדלים בולטים לעין בין שני המינים, מגדלים מנוסים יותר ישימו לב כי הנקבה בד"כ קטנה ועגלגלה יותר מהזכר.
הריבוי נחשב קל מאוד, והתכשיטים ידועים כדג שמתרבה כמעט בכל תנאי, לרבייה מוצלחת יש לספק אקווריום של כ80 ליטר לזוג עם כדים, סלעים, אבנים חלקות ורחבות.
ברגע שנוצר זוג מתרחשת ההטלה, הנקבה תטיל כ500 ביצים על משטח חלק. לאחר כשלושה-ארבעה ימים, בוקעות הביצים, ולאחר כיומיים-שלושה נוספים הדגיגים מתחילים לשחות בכוחות עצמם.

עקב היותם פשוטים יחסית לריבוי, זהו דג מומלץ למי שרוצה להתחיל ולהתנסות ברבייה של ציקלידים. יש לשים לב כי בתקופת הרבייה הזוג יעשה אגרסיבי מאוד, ויגן על הצאצאים עד מוות, לכן מומלץ לבודד את הזוג עם הצאצאים.
את הדגיגים יש להאכיל במזון טחון ייעודי לדגיגים או בעזרת הבקעת ארטמיה.

עם מי אפשר לשלב?

ניתן לשלב עם ציקלידים סמי אגרסיביים או ציקלידים בגודל דומה, מומלץ אפריקאים.
אין לשלב עם ציקלידים גדולים מדי מחשש לתקיפה של הדג, ומנגד עם דגים קטנים או חסרי חוליות מחשש לטריפתם על ידי התכשיט.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

התכשיטים דורשים אקווריומים החל מכ100 ליטר, עם אבנים חלקות וכדים המומלצים לריבוי, והחלפות מים עקביות.
על המים להיות בטמפרטורה של 23-27 מעלות צלזיוס, בעלי חומציות של כ 7.5-8.5 PH, וקשיות של 14-24 KH, ו 2-15 GH.

מידע כללי וטיפים:

גורמי הפנינה הינו דג ממשפחת האנאבסיים המגיע אלינו מדרום מזרח אסיה מאזור תאילנד, מלזיה ואינדונזיה. דגים אלו מגיעים לגודל של כ10-12 ס"מ, בצבע חום עם הדפס מנומר נוצץ המזכיר פנינים ומכאן שמו, בעל קו שחור לאורכו ל הדג מהראש לכיוון הזנב. הגורמי בעל גוף שטוח ומוארך המותאמים לסביבת מחייתו, בעל שני סנפירי גחון ארוכים אשר התפתחו אבולוציונית לזיהוי גירויים במים על מנת למצוא מזון בסביבתו הטבעית, שהיא מים עומדים חומציים ועכורים. הגורמי יעדיפו לחיות בשני השלישים העליונים של המיכל. הגורמי אוכלי כל ועל כן מומלץ לשלב מזון בשרי וצמחוני, עם דגש לשילוב מזונות חיים בתפריט הקבוע של הדג בכמות של 3-4 פעמים בשבוע, מה שידגיש את הצבעים והנוכחות של הגורמי אפילו עוד יותר.

רבייה:

ניתן להבחין בין זכר לנקבה, הזכר יהיה בעל צבע כתום בוהק על הגרון וקדמת סנפיר השת, המתחזק בעונת הרבייה, בניגוד לצבע אפור-כסוף אצל הנקבה. בנוסף הנקבה תהיה עגלגלה יותר באזור הבטן.

כמו רבים ממשפחת האנאבסיים, הגורמי מתרבים בשיטת "קן בועות", הזכר יבנה קן בועות בד"כ בין שורשי או גבעולי צמחייה וישלב אף בקן עצמו חלקי צמחייה על מנת לספק הגנה ותמיכה מבנית לקן. לאחר שהקן מוכן הזכר יחזר אחר הנקבה וימשוך אותה לאזור הקן, לאחר מכן בריקוד חיזור יפרישו הזכר והנקבה את הזרע והביצים, והביצים המופרות יצופו מעלה אל הקן, חלקן יפלו והזכר ירים אותן אל הבועות. הזכר והנקבה ימשיכו בריקודי החיזור עד שיגמרו הביצים או שהנקבה לא תיענה לחיזורים, והזכר יגרש אותה מהקן, בשלב זה נוציא את הנקבה מהאקווריום. לאחר כיום-יומיים הביצים יבקעו ולאחר כ3-5 ימים הדגיגים יחלו לשחות בכוחות עצמם. בשלב זה יש להוציא את הזכר אחרת יאכל את הדגיגים ולהתחיל לטפל בגדידים במיכל ייעודי. במיכל הדגיגים יש לשים פילטר ספוג עם משאבת חמצן ולא מערכת פילטרציה חזקה. לדגיגי הגורמי אחוזי שרידה נמוכים מאוד, יש להאכיל את הדגיגים במזון ייעודי טחון לדגיגים ורצוי מאוד לשלב מזון חי כמו ארטמיה מהבקיעה עד הגיעם לגודל של כ3-4 ס"מ לפחות.

עם מי ניתן לשלב?

הגורמי דגים שקטים יחסית, וניתן לשלבם עם מגוון רחב של דגים טרופיים שקטים בגדלים דומים ואף קטנים או גדולים יותר, יש להקפיד לא לשלב דגים אגרסיביים מדי או דגים קטנים מדי אותם הגורמי יכולים לאכול. עלולים לפגוע בחסרי חוליות קטנים כמו שרימפסים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

הגורמי דורשים אקווריום של לפחות כ60 ליטרים, מומלץ בעל תאורה חלשה או ממוסכת בעזרת צמחייה. מומלץ לשלב דקורציות ומצע כהה הידגיש את צבעיהם. מומלץ לשלב צמחייה באקווריומי ריבוי למתן תחושה נוחה יותר ולהעלות את סיכויי הרבייה. טמפרטורת המים צריכה להיות בין 20-30 מעלות צלזיוס, בpH של בין 6-8, וקשיות של 5-20 GH. על הסינון במים להיות בעל זרם איטי היות והגורמי לא עמידים בזרמים חזקים.

מידע כללי וטיפים:

שמו הלועזי Synodontis eupterus, נקרא גם חתול מתהפך סנפיר נוצה. החתול המתהפך שייך למשפחת ה- Mochokidae, משפחת שפמנונים אפריקאית הכוללת בתוכה מיני חתול נוספים ממשפחת הסינודונטיס (שיניים מאוחות בתרגום חופשי) כמו חתול הפטריקולה ומגיעים בממוצע ל15-16 ס"מ אך יכולים לגדול עד 20 ס"מ, ובתנאים טובים אפילו מעט יותר. יופיע בצבעי חום-ברונזה עם נקודות שחורות על גופו, זיפים בקדמת הפנים וסנפירים רחבים. האאופטרוס פעלתנים מאוד ויעדיפו לחיות בחברת בני מינם בלהקות של לפחות 4-5 פריטים בהם ירגישו ביטחון. מעט אגרסיביים ונוטים לתוקפנות בעיקר כנגד שוכני קרקעית אחרים.

החתולים המתהפכים שוחים בדרך כלל הפוך כשבטנם פונה מעלה, תופעה זו נובעת מסביבת המחייה והדיאטה המקורית שלהם בבית הגידול המקורי שלהם, נהרות שונים באפריקה הדרומית לסהרה, בהם נוהגים לאכול חרקים שצפו על פני שטח המים, עקב מיקום הלסת שלהם היו צריכים לשחות הפוך על מנת לאכול. בנוסף הטבע חי בצמחייה סבוכה, לכן פיתח יכולת שחייה הפוכה על מנת להיות ערני לסביבתו וחיפוש אחר טורפים, בטנו הכהה בנוסף העניקה לו הסוואה מעולה בצמחייה הצפופה כנגד חיות טורפות מחוץ למים כמו מיני ציפורים, תנים או חתולים שונים.

ניזון בטבע מתזונה מבוססת אצות צמחים וחרקים, לכן מומלץ לנהל דיאטה המבוססת על מזון צמחי ולשלב מזונות חיים עתירי חלבון כמו ארטמיה, מייסיס, טוביפקס ומזונות קפואים כשלוש פעמים בשבוע.

רבייה:

הזכרים יהיו מעט קטנים מהנקבות ויהיו בעלי צבעים כהים יותר מהן.
הפרטים על רבייה באקווריום ביתי דלות ואין מידע קונקרטי. בחוות גידול את הרבייה יעשו בעזרת הורמונים. בטבע ידוע כי מתרבים באזורים מוצפים בנהרות מרכז אפריקה בהטלות מצע.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם כל סוגי הציקלידים באקווריום שמכיל תנאים טובים ומסלעות. ניתן לשלב עם מיני דגים נוספים בגדלים דומים. מומלץ לגדל בלהקות של 4-5 פריטים. ניתן לשלב באקווריום צמחייה. לא מומלץ לשלב עם חסרי חוליות, דגים קטנים או שוכני קרקעית רגישים ועדינים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

מומלץ לשכן באקווריום גדול עם מרחב שחייה. נמליץ על אקווריום של לפחות 1.2 מטר בנפח של לפחות 200 ליטרים המכיל מסלעות, גזעים, מצע חולי, מומלץ גם צמחייה וצמחים צפים. הטמפרטורה צריכה להיות בטווח של 22-30 מעלות צלזיוס בחומציות של בין 6-8 pH וקשיות של 5-20 KH, 5-15 GH.

מידע כללי וטיפים:

ממשפחת הציקלידים (אמנוניים), הנקרא גם ציקליד מנגזי על שם בירת ניקרגואה, מנגואה, המדינה ממנה הוא מגיע הוא ציקליד תוקפני מאוד, אגרסיבי מאוד, גם יחסית לציקלידים, וטורף שיבלע כל מה שיכול להכניס לפיו. היגואר מגיע בבגרות עד גודל של 60 ס"מ, ויכולים לשקול עד 1.6 ק"ג, כאשר הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות, דבר הניתן להבחנה בקלות.

הדג מתהדר בצבעים כסופים עד זהובים בעלי נקודות והדפס כהה לכל אורכו, המזכיר את דוגמאת היגואר, מכאן שמו.

הוא אוכל כל, ועל כן רצוי לשלב בהאכלה מזונות בשריים וצמחיים, עם גיוון של מזונות קפואים, מזונות ייעודיים, טוביפקס וכו'.

רבייה:

כמו שהזכרנו קודם, בבגרות הזכרים גדולים משמעותית מהנקבות וניתן להבחין ביניהם בקלות. היגוארים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה.
לריבוי מוצלח מומלץ להפריד את זוג היגוארים מהאקווריום המשולב או הקבוצתי, עקב הפיכתו לתוקפני עוד יותר ברבייה ובעיקר בגינון על הביצים או הדגיגים, ולספק לזוג אקווריום של כ500 ליטר, בעל מספר מקומות מסתור וכדים.
נקבת היגואר יכולה להטיל 2000-5000 ביצים בהטלה, בד"כ תעדיף לעשות זאת במקום מסתור או כד, על משטח קשיח, הביצים יבקעו לאחר כ 2-3 ימים, ו 2-5 ימים לאחר הבקיעה הדגיגים כבר יכולים לשחות בכוחות עצמם.
לאחר הבקיעה יש להאכיל את הדגיגים במזון ייעודי לדגיגים או ארטמיה.

עם מי לשלב?

היגואר הינו טורף אגרסיבי וטריטוריאלי מאוד, ולכן יש לשלב אותו רק עם ציקלידים אמריקאים ענקיים בגודל דומה, כדוגמא סנספילום, מטינס, מידסים, אוסקרים וכדומה, אחרת היגואר ככל הנראה יתקוף ויהרוג כל דג אחר.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

הוא דורש מרחב מחייה גדול, הוא חי בכל רחבי האקווריום ודורש אקווריום של לפחות 600 ליטר עם מרחב שחייה רב.
הם זקוקים לערכי מים יציבים, במיוחד בתקופת הרבייה אחרת ההטלות יפלו, טמפרטורה של 26-28 מעלות צלזיוס, חומציות של 6-7.5 pH, וקשיות מים של 8-16 dKH.

אינו מומלץ למתחילים ובעל קושי גידול בינוני.

מידע כללי וטיפים:

פיקוק באנשי, בשפה העממית אצל המגדלים נקרא פיקוק סאן שיין, הינו מין ממשפחת האלונקרות (פיקוקים) מאגם המלאווי הדרום אפריקאי. פיקוק זה מגיע לגדלים של כ15 ס"מ, פופולאריים בתחביב עקב הצבעים המיוחדים והצבעוניים שלו. ישנם כמה וריאציות ססגוניות לפי איזורי המחייה של הדג אך בדרך כלל יהיו בעלי גוף זהוב-כתום עם ראש בצבע כחול ועיטורים כחולים בסנפיר הגב, הדפסי פסים כחולים או שחורים לאורך הגוף ונקודות כחולות באזור הזנב או לאורך הגוף. עיטורי הזנב וההדפסים יכולים להיות גם בצבע לבן.

תזונתו מתבססת על תזונה קרניבורית, וניזון בטבע מחרקים וחסרי חוליות. יש לספק מזון בשרי לציקלידים מלאווים, מומלץ לשלב מזונות צמחיים, ארטמיה ומזונות קפואים כ 2-3 פעמים בשבוע לעידוד צבעים חזקים, רבייה, ובריאות כללית.

רבייה:

הבחנה פשוטה בין המינים, הם דיפורמים כלומר הנקבות והזכרים שונים אחד מן השני. בבגרות הזכרים מופיעים בהדפס הקלאסי, לעומתן הנקבות קטנות בצבעי חום-אפור.

יש לספק אקווריום רבייה של לפחות 250 ליטר עם מסלעות לטריטוריה ודגירה. מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל 8-10 חודשים בערך. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ3-4 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית. אם משלבים מספר זכרים למיכל אחד, מומלץ לפחות 3 ומעלה על מנת שלא יהיה אחד דומיננטי ואחד מוחלש.

עם מי ניתן לשלב?

דגי להקה ועל כן ממומלץ לשלבם בלהקות ביחס של 2-3 נקבות על כל זכר על מנת לצמצם אגרסיביות. ניתן לשלב עם פיקוקים או הפלוכרומיסים קרניבורים אחרים בגדלים דומים ובעלי מזג רגוע. מומלץ לא לשלב עם מבונות עקב מזונות שונים ותוקפנותם. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בו.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ200 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות. על האקווריום להיות באורך של מטר לפחות, יעדיף מצע חולי שיוכל להתחפר בו. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 7.5-8.5, וקשיות של 15-20 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

הגורמי הננסי הינו דג ממשפחת האנאבסיים המגיע אלינו מאזור הודו. דגים אלו מגיעים לגודל של כ5-10 ס"מ, מופיע בצבע אפור כאשר צעיר ועם בגרותו מקבל הדפסים יפיפיים של פסים אדומים-כתומים, וצבעי כחול-תכלת בסנפיריו. יהיה בדר"כ גם בעל הדפסי נקודות זוהרות בדומה לגורמי פנינה. הגורמי בעל גוף שטוח ומוארך המותאמים לסביבת מחייתו, בעל שני סנפירי גחון ארוכים אשר התפתחו אבולוציונית לזיהוי גירויים במים על מנת למצוא מזון בסביבתו הטבעית, שהיא מים עומדים חומציים ועכורים.

הגורמי יעדיפו לחיות בשני השלישים העליונים של המיכל. הגורמי אוכלי כל ועל כן מומלץ לשלב מזון בשרי וצמחוני, עם דגש לשילוב מזונות חיים בתפריט הקבוע של הדג בכמות של 3-4 פעמים בשבוע, מה שידגיש את הצבעים והנוכחות של הגורמי אפילו עוד יותר.

רבייה:

הזכר יהיה בעל פסים אלכסוניים אנכיים בצבעי אדום כחול, בעל גרון כחול המתחזק בתקופת הרבייה, הנקבות בדרך כלל יהיו בצבע אפור עם גווני אדום כחול. ישנם זנים בהם הזכר אדום בעל סנפירים כחולים, ישנו זן נוסף, שהזכר כחול לגמרי.

כמו רבים ממשפחת האנאבסיים, הגורמי מתרבים בשיטת "קן בועות", הזכר יבנה קן בועות בד"כ בין שורשי או גבעולי צמחייה וישלב אף בקן עצמו חלקי צמחייה על מנת לספק הגנה ותמיכה מבנית לקן. לאחר שהקן מוכן הזכר יחזר אחר הנקבה וימשוך אותה לאזור הקן, לאחר מכן בריקוד חיזור יפרישו הזכר והנקבה את הזרע והביצים, והביצים המופרות יצופו מעלה אל הקן, חלקן יפלו והזכר ירים אותן אל הבועות. הזכר והנקבה ימשיכו בריקודי החיזור עד שיגמרו הביצים או שהנקבה לא תיענה לחיזורים, והזכר יגרש אותה מהקן, בשלב זה נוציא את הנקבה מהאקווריום. לאחר כיום-יומיים הביצים יבקעו ולאחר כ3-5 ימים הדגיגים יחלו לשחות בצורה עצמאית. בשלב זה יש להוציא את הזכר אחרת יאכל את הדגיגים ולהתחיל לטפל בגדידים במיכל ייעודי. במיכל הדגיגים יש לשים פילטר ספוג עם משאבת חמצן ולא מערכת פילטרציה חזקה. לדגיגי הגורמי אחוזי שרידה נמוכים מאוד, יש להאכיל את הדגיגים במזון ייעודי טחון לדגיגים ורצוי מאוד לשלב מזון חי כמו ארטמיה מהבקיעה עד הגיעם לגודל של כ3-4 ס"מ לפחות.

עם מי ניתן לשלב?

הגורמי דגים שקטים יחסית, וניתן לשלבם עם מגוון רחב של דגים טרופיים שקטים בגדלים דומים ואף קטנים או גדולים יותר, יש להקפיד לא לשלב דגים אגרסיביים מדי או דגים קטנים מדי אותם הגורמי יכולים לאכול. עלולים לפגוע בחסרי חוליות קטנים כמו שרימפסים.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של לפחות כ50 ליטרים, מומלץ בעל תאורה חלשה או ממוסכת בעזרת צמחייה. מומלץ לשלב דקורציות ומצע כהה הידגיש את צבעיהם. מומלץ לשלב צמחייה באקווריומי ריבוי למתן תחושה נוחה יותר ולהעלות את סיכויי הרבייה. טמפרטורת המים צריכה להיות בין 20-30 מעלות צלזיוס, ב pH של בין 6-8, וקשיות של 5-20 GH. על הסינון במים להיות בעל זרם איטי היות והגורמי לא עמידים בזרמים חזקים.