מידע כללי וטיפים:

פיקוק זה אינו קיים בטבע, והינו הכלאה שלא ברור מתי נוצרה. משתייך למשפחת הציקלידים (אמנוניים), תת משפחת הפיקוקים (אלונקרות), אבותיו, סבורים להיות מבונה ופיקוק אך לא וודאי, מגיעים מאגם המלאווי האפריקאי.
גודלו הפוטנציאלי הוא כ14 ס"מ, והינו קל לגידול ומתאים למתחילים.

דג זה שוכן בשני שלישים התחתונים של האקווריום, וניזון ממזונות צמחיים ובשריים, אותם מומלץ לשלב עם מזונות חיים וקפואים, בעיקר לעידוד רבייה וצבעוניות.

צבעיו הבסיסיים הם צהוב כחול וכתום, עם כתמים שחורים וכחולים בדרך כלל, בעל גוונים משתנים בין פריט לפריט.
פופולארי בדגי הנוי עקב צבעיו המרהיבים, שכיחותו בחנויות ואצל מגדלים, ומחירו הזול יחסית ההופכים אותו לתוספת יפה לכל אקווריום.

הOB נחשב לדג אגרסיבי וטריטוריאלי, לכן יש לשים לב ומומלץ לשכן אותם באקווריומים גדולים על מנת למנוע תקיפות ומריבות בין הדגים.

רבייה:

הבחנה בין המינים פשוטה מאוד, הזכרים צבעוניים והנקבות בגוון אפור-חום.
הריבוי של דג זה הוא די פשוט, הם דוגרי פה, הנקבה תטיל את ביציה על משטח דוגמת כד או סלע, ולאחר מכן תאסוף אותם בפיה. הזכר יבצע את ההפריה של הביצים בתוך הפה של הנקבה.
הנקבה תשמור על הביצים בפיה כשלושה שבועות עד שיבקעו, ולאחר מכן משחררת את הדגיגים.

בתהליך הרבייה הזוג חג אחד סביב השני בזמן שהנקבה מטילה כמות ביצים כל פעם.
למין זה ישנם בליטות הדומות לביצי הנקבה על הסנפיר האנאלי, מה שמבלבל את הנקבה בעת איסוף הביצים, וכאשר היא באה לאספן, הזכר מבצע את ההפריה.

ישנם מגדלים המפרידים את הנקבה לאקווריום ייעודי לאחר ההפריה על מנת להשיג אחוז שרידה גבוה יותר של הדגיגים.
את הדגיגים יש להאכיל במזון טחון ייעודי לדגיגים או בארטמיה חיה.

בריבוי, מומלץ לשכן כ3 נקבות על כל זכר וזאת על מנת להפחית את האגרסיביות כלפי הנקבות ההרות של הזכר.
ניתן לשלב מספר זכרים באותו יחס נקבות, אך מומלץ יותר משניים על מנת למנוע רדיפה של הדומיננטי על החלש יותר.

יש להיזהר בשילוב פיקוק זה עם סוגי פיקוקים נוספים, עקב היכולת שלהם להתרבות בין הסוגים וליצור הכלאות חדשות.

עם מי אפשר לשלב?

דג זה ניתן לשלב עם ציקלידים נוספים רגועים, כמו מבונות ופיקוקים וציקלידי מלאווי נוספים.
מבחינת שוכני קרקעית, אין לשלב דגים עדינים מחשש לפגיעה בהם, ואף רצוי שוכני קרקעית הגדולים ואגרסיביים יותר מהפיקוק.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דג זה דורש אקווריום גדול יחסית של לפחות 150 ליטר, עם מרחב שחייה גדול, המון מקומות מסתור, גזעים, דקורציות סלעיות ומצע חולי.
בשילוש צמחים יש לשתול בתוך כד, על מנת להימנע מתלישה ואכילה של הצמחים, אם כי גם בכד יש סיכון לאכילת הצמח.

יש לבצע החלפות מים תכופות ועקביות, ולספק פילטרציה ותאורה טובה, רצוי אור כחול או RGB, על מנת להבליט את צבעיו הססגוניים של דג זה.
דורשים מים בטמפרטורה של 24-28 מעלות צלזיוס, עם רמת pH של בין 7.8-8.6 וקשיות התואמת את המים הישראלים, של כ 15-25 dGH.
מומלץ להוסיף כמות קטנה של מלח למים (כף גדושה לכ15 ליטר מים) למניעת גירודים ושיפור הבריאות הכללית.

לבירור נוסף על דגי פיקוק OB וקנייה ניתן ליצור קשר עם שירות הלקוחות שלנו בטלפון: 050-491-1175

מידע כללי וטיפים:

התכשיטים, ממשפחת הציקלידים (אמנוניים), מתחלקים ל13 סוגים, הנפוץ והמבוקש שבהם הוא הליפלילי, בו נתמקד היום.
מגיע אלינו מאגן נהר הקונגו, ובעל צבעים מרהיבים של אדום עם הדפסים יפיפיים של נקודות מבריקות בצבעי כסף-כחול, עם ראש חום-אדמדם.

התכשיט מעט אגרסיבי, ובתנאים מתאימים מדובר בדג רגוע יחסית. האגרסיביות מתגבר בעונת הרבייה והדג עלול לתקוף אפילו דגים גדולים ממנו, לכן רבייה פחות מומלצת באקווריום קיבוצי.
דג זה מגיע לגודל של כ 12 ס"מ, נפוץ בחנויות עקב צבעיו המיוחדים ופשוט מאוד לגידול.

התכשיט הינו אוכל כל, יש לספק מזון לציקלידים, מומלץ לערבב מזון בשרי וצמחי, בשילוב מזונות קפואים וחיים דוגמת ארטמיה או תולעי דם.

רבייה:

אין הבדלים בולטים לעין בין שני המינים, מגדלים מנוסים יותר ישימו לב כי הנקבה בד"כ קטנה ועגלגלה יותר מהזכר.
הריבוי נחשב קל מאוד, והתכשיטים ידועים כדג שמתרבה כמעט בכל תנאי, לרבייה מוצלחת יש לספק אקווריום של כ80 ליטר לזוג עם כדים, סלעים, אבנים חלקות ורחבות.
ברגע שנוצר זוג מתרחשת ההטלה, הנקבה תטיל כ500 ביצים על משטח חלק. לאחר כשלושה-ארבעה ימים, בוקעות הביצים, ולאחר כיומיים-שלושה נוספים הדגיגים מתחילים לשחות בכוחות עצמם.

עקב היותם פשוטים יחסית לריבוי, זהו דג מומלץ למי שרוצה להתחיל ולהתנסות ברבייה של ציקלידים. יש לשים לב כי בתקופת הרבייה הזוג יעשה אגרסיבי מאוד, ויגן על הצאצאים עד מוות, לכן מומלץ לבודד את הזוג עם הצאצאים.
את הדגיגים יש להאכיל במזון טחון ייעודי לדגיגים או בעזרת הבקעת ארטמיה.

עם מי אפשר לשלב?

ניתן לשלב עם ציקלידים סמי אגרסיביים או ציקלידים בגודל דומה, מומלץ אפריקאים.
אין לשלב עם ציקלידים גדולים מדי מחשש לתקיפה של הדג, ומנגד עם דגים קטנים או חסרי חוליות מחשש לטריפתם על ידי התכשיט.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

התכשיטים דורשים אקווריומים החל מכ100 ליטר, עם אבנים חלקות וכדים המומלצים לריבוי, והחלפות מים עקביות.
על המים להיות בטמפרטורה של 23-27 מעלות צלזיוס, בעלי חומציות של כ 7.5-8.5 PH, וקשיות של 14-24 KH, ו 2-15 GH.

מידע כללי וטיפים:

נקרא גם זברה אדומה, התפוז הינו מהמבונות הפופולריות בתחביב ומגיע אלינו מהאזורים הסלעיים של אגם המלאווי האפריקאי. התפוז מגיע לגדלים של כ 10-12 ס"מ, וצבעם כתום בוהק, בד"כ עם סנפירים בהירים או כתומים. דגים אלה אקטיביים מאוד ולכן ידרשו נפח מים גדול מהרגיל לדגים בגודל שלהם. משויך למשפחת הזברות למרות שאינו בעל ההדפס המפוספס הקלאסי, אך חולק עם משפחה זו מאפיינים רבים.

דג הניזון מתזונה צמחונית, ניזונים בטבע מתזונה צמחונית מבוססת אצות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי.

רבייה:

מונומורפי, כמעט בלתי אפשרי להבחין חיצונית בין זכרים לנקבות, הזכרים מעט גדולים ואגרסיביים יותר, בעת תקופת רבייה ניתן לזהות על פי הורדות צינורית ההטלה. ניתן לזהות בנוסף על פי VENTING.

מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ 4-6 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים בגודל דומה. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בתפוז.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ300 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 5.5-8.5, וקשיות של 10-20 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

 שמו המלא פסאודוטרופאוס דמסוני, דג ממשפחת המבונות החיות באזורים הסלעיים של אגם המלאווי הדרום אפריקאי. דג נפוץ שניתן למצוא ברוב חוות הגידול ויכול להגיע לגדלים של כ8 ס"מ, שהנקבות מעט קטנות יותר. בעלי הדפס מפוספס של פסים שחורים וכחולים עם הפרדה ברורה ביניהם, סנפירים שחורים עם קצוות כחולים. מדובר בדגים תוקפניים ואגרסיביים גם כלפי בני מינם וגם כלפי מינים אחרים, הם סקרנים מאוד ויבחנו כל פינה באקווריום למציאת טריטוריה אידיאלית. הדמסוני שוחים בצורה ייחודית שבה ממש נראים הפוכים על צידם.

דג הניזון מתזונה צמחונית, ניזונים בטבע מתזונה צמחונית מבוססת אצות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי.

רבייה:

מונומורפי, כמעט בלתי אפשרי להבחין חיצונית בין זכרים לנקבות, אלא רק על סמך התנהגות והורדות צינורית ההטלה. ניתן לזהות על פי VENTING.

מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ 4-6 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים בגודל דומה. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בדמסוני.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ150 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 24-28 מעלות צלזיוס, עם pH מעט בסיסי של בין 7.5-8.5, וקשיות של 5-15 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

ממשפחת המבונות, מגיע אלינו מאגם המלאווי הדרום אפריקאי. האורטוס מבין המבונות הנפוצות בחנויות ומגיע לגדלים של כ 10-12 ס"מ בבגרות. יש בלבול הנוצר בינו לבין דג דומה, הג'ולידוכרומיס אורנטיס מאגם הטנגניקה, עקב שמם ומופעם הדומה. הם דגים תוקפניים ואגרסיביים גם כלפי בני מינם וגם כלפי מינים אחרים ועל כן יש לשכנם באקווריום מתאים, בכמויות מתאימות וביחסים מתאימים.

ניזונים מתזונה צמחונית ובשרית, בטבע אוכלים אצות וחסרי חוליות מהסלעים. באקווריום נאכילם במזון ציקלידים על בסיס צמחוני, אך מומלץ לשלב ספירולינה, ארטמיה או מזון קפוא צמחוני.

רבייה:

ההבחנה בין המינים בבגרות פשוטה, הנקבות שחורות צהובות בעוד הזכרים כחולים שחורים, עם הדפסי קווים לאורך הגוף. כולם נולדים בצבעי צהוב שחור, ובבגרות הזכרים אט אט משנים צבעם לכחול שחור.

מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ4-6 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע באורטוסים.

מהם תנאי המחייה המומלצים?

דורשים אקווריום של כ250 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 24-28 מעלות צלזיוס, עם pH מעט בסיסי של בין 7.5-8.5, וקשיות של 5-15 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

פיקוק זה הינו תוצאה של השבחה והרבייה סלקטיבית של מספר סוגי פיקוקים בשבי, בדומה לפיקוק OB. משפחת הפיקוקים, או בשמם הנוסף אלונקרות, מגיעים מאגם המלאווי האפריקאי וחולקים מאפיינים דומים לשוכני האגם. הם מגיעים לגדלים של 12-14 ס"מ בממוצע ויכולים להגיע בתנאים טובים גם ל18 ס"מ. כתוצאה מההשבחה התקבל דג בעל צבעים של לבן כתום-ורוד עם הדפסי נקודות זוהרות לאורך גופו. הזנב וסנפירי הגב והשת יהיו לבנים עם כתמים כתומים-ורודים. קיים בנוסף מופע אלבינו לפיקוק זה כמופיע בתמונה מטה. פרט נוסף הנוצר עקב ההיברידיזציה אותה עבר הדג יכול להוביל לכך שחלק מהצאצאים אינם יהיו דומים להורים. פיקוקים אלו סמי אגרסיביים ועלולים להיות יותר תוקפניים בתקופת הרבייה.

תזונתו מתבססת על תזונה קרניבורית, וניזון בטבע מחרקים וחסרי חוליות. יש לספק מזון בשרי לציקלידים מלאווים, מומלץ לשלב ספירולינה ארטמיה ומזונות קפואים כ 2-3 פעמים בשבוע לעידוד צבעים חזקים, רבייה, ובריאות כללית.

רבייה:

הבחנה פשוטה בין המינים, דיפורמים כלומר הנקבות והזכרים שונים אחד מן השני. כשהדגים צעירים כולם דומים, בבגרות הזכרים מופיעים בהדפס הקלאסי, בעל צבעים של לבן כתום-ורוד עם הדפסי נקודות זוהרות לאורך גופו. לעומתו הנקבה תהיה בצבע אפור או כתום בהיר-בז'.

יש לספק אקווריום רבייה של לפחות 250 ליטר עם מסלעות לטריטוריה ודגירה. מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שנה. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ3-4 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם פיקוקים או הפלוכרומיסים קרניבורים אחרים בגדלים דומים. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בו.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ250 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות. על האקווריום להיות באורך של 1.2 מטר לפחות, יעדיף מצע חולי שיוכל להתחפר בו. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 25-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 7.5-8.5, וקשיות של 10-25 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

הגרשקי הינו דג ממשפחת המבונות החיות באזורים הסלעיים של אגם המלאווי הדרום אפריקאי. דג נפוץ שניתן למצוא ברוב חוות הגידול ויכול להגיע לגדלים של כ12-14 ס"מ. בעלי סנפיר גב כתום וגוף כחול\לבן תלוי האם המופע אלבינו או רגיל. מדובר בדגים תוקפניים ואגרסיביים גם כלפי בני מינם וגם כלפי מינים אחרים אשר נוטים להשתלט על האקווריום הקיבוצי ולהיות הקבוצה הדומיננטית בו, על כן מומלץ לשכן מספר נקבות, כ2-3, על כל זכר על מנת למתן מעט את האגרסיביות שלהם. על כן יש לשכנם באקווריום מתאים, בכמויות מתאימות וביחסים מתאימים.

ניזונים בטבע מתזונה צמחונית מבוססת אצות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי.

רבייה:

דגים דימורפיים, כלומר הזכר והנקבה נראים אחרת. הזכר יהיה כחול-סגול ואילו הנקבה אפורה-חומה.

מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ2-3 נקבות. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בגרשקי

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ250 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם pH מעט בסיסי של בין 7.5-8.5, וקשיות של 10-20 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

הינם ציקלידים ממשפחת המבונות החיים באזורים הסלעיים של אגם המלאווי האפריקאי. הם מגיעים לגודל של כ 12-14 ס"מ, באקווריום עם מזון זמין וטוב ותנאים טובים יכולים להגיע אפילו לגדלים של 16-18 ס"מ. כל הפרטים נולדים אותו הדבר ובצעירותם הם כחולים עם פסים שחורים כהים מסנפיר הגב לכיוון סנפיר השת. בבגרות הזכרים משנים צבע לצהוב עם הדפס זהה. הלומברדוי הינם המבונות היותר אגרסיביות באגם, הן יתנגחו ויתקפו למוות דגים קטנים מהם ויהיו במאבקים טריטוריאלים רבים.

דג אוכל כל הניזון מתזונה בעיקר צמחונית, ניזונים בטבע מתזונה משולבת מבוססת אצות וחסרי חוליות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי לחיזוק הצבע והבריאות הכללית.

רבייה:

דיפורמים כלומר הנקבות והזכרים שונים אחד מן השני. כפי שהזכרנו מעלה, הזכרים בבגרות יהיו בצבע צהוב עם הדפסי פסים שחורים, ואילו הנקבות יהיו בעלות הדפס זהה אך בצבע כחול.

ברבייה יש לדאוג לאקווריום של כ350 ליטר. מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל של כשבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ 4-6 נקבות דבר היחזק בנוסף את צבעו של הזכר. הזכר יכין אתר קינון ויבצע ריקוד חיזור על מנת למשוך את הנקבות שיגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית. נקבות מחזיקות יכולות לשנות צבען לצהוב על מנת להפחית מהן אגרסיביות בזמן ההחזקה.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים בגודל גדול מהלומברדוי. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בו.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ300 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור מסלעות. יעדיף מצע חולי שיוכל להתחפר בו. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 7.5-8.5, וקשיות של 10-25 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

ציקליד פופולארי יחסית בתחביב ממשפחת המבונות המגיעות מאגם המלאווי הדרום אפריקאי. מגיעים לגדלים של כ10-12 ס"מ ובתנאי מזון טובים ואקווריום איכותי יוכלו להגיע גם לגדלים של כ17-18 ס"מ. דגים אגרסיביים במיוחד בתוך המין עצמו. זכרי הג'והאני דומים מאוד למיינגנו, וניתן להתבלבל ביניהם בקלות, שניהם ממעוטרים בפסים כחולים שחורים לאורכם מכיוון הראש לכיוון הזנב. ההבדל העיקרי הינו כשהם צעירים, בו הג'והאני בהירים יותר בגוונים של צהוב, הנקבות יישארו בגוון זה.  

דג הניזון מתזונה צמחונית, ניזונים בטבע מתזונה צמחונית מבוססת אצות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי כ2-3 פעמים.

רבייה:

דיפורמים כלומר הנקבות והזכרים שונים אחד מן השני. כפי שהזכרנו מעלה הזכרים יהיו בצבעים שחור כחול בהדפס מפוספס מכיוון הראש לזנב, ואילו הנקבות יהיו בצבעי צהוב-כתום. פריטים צעירים יראו דומים, הזכרים יחלו לפתח צבע כחול בסביבות גיל 10 חודשים.

יש לדאוג בתקופת הרבייה לאקווריום של 350 ליטר לפחות. מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל שבעה חודשים בערך. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ 4-6 נקבות. הזכר יכין אתר קינון ובריקוד החיזור ימשוך אליו הנקבות שיגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית. נקבות המחזיקות ביצים יכולות לשנות צבען לצבעי זכר, על מנת להוריד מהן אגרסיביות בתקופה זו.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות או סמי אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים נוספים בגודל דומה ואף גדולים יותר. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בו. מומלץ לא לשלב עם דג מיינגנו עקב הדמיון החיצוני שהיכול לעורר אגרסיביות יתרה.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ200 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים ובתקופת הרבייה. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 23-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 7.5-8.5, וקשיות של 5-15 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.

מידע כללי וטיפים:

נקרא גם קובלט זברה, או ברייט בלו, הינם ציקלידים ממשפחת המבונות החיים באזורים הסלעיים של אגם המלאווי האפריקאי. הם מגיעים לגודל של כ 12-14 ס"מ, עם מזון איכותי באקווריום איכותי יכול להגיע אפילו לכ17-18 ס"מ. ומתהדרים בגוונים של כחול בהיר ובוהק מה שהפך אותם אטרקטיביים מאוד בתחביב. ניתן למצוא אותם גם בנהר רוהוהו הסמוך לחופו הצפוני של המלאווי. מדובר בדג טריטוריאלי ואגרסיבי יחסית, אשר עסוק בקרבות טריטוריאליים במידה נרחבת.

דג אוכל כל הניזון מתזונה בעיקר צמחונית, ניזונים בטבע מתזונה משולבת מבוססת אצות וחסרי חוליות מהאזור הסלעי של המלאווי, יש להאכיל בתזונה צמחונית ייעודית לציקלידים מלאוויים, ורצוי לשלב ספירולינה ומזונות קפואים צמחוניים בתפריט השבועי לחיזוק הצבע הכחול, מומלץ להוסיף מעט חסה לתפריט.

רבייה:

מעט קשה להבדיל בין הזכר והנקבה (בתמונה מטה-נקבה), אך ניתן לשים לב כי הזכר מעט כהה עם צבע עמוק ובוהק יותר. ניתן להבחין על פי VENTING.

מתרבים בשיטת דוגרי פה עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן. מגיעים לבגרות מינים בגיל של כשבעה חודשים. פוליגמיים, יש לשכן על כל זכר כ 3-4 נקבות דבר היחזק בנוסף את צבעו של הזכר. הזכר יכין אתר קינון אליו הנקבות יגיעו להטלה, את הביצים המופרות הנקבה תחזיק בפיה כשלושה שבועות עד הבקיעה ואחר מכן תפלוט את הדגיגים במקום בטוח ככל הניתן עליו תשמור. בימים הראשונים הדגיגים יחזרו אל פי הנקבה לסירוגין עד שיוכלו לשחות ולתור אחר מזון עצמאית.

עם מי ניתן לשלב?

ניתן לשלב עם מבונות אגרסיביות אחרות או מלאוויים אגרסיביים או סמי-אגרסיביים נוספים בגודל דומה. לא ניתן לשלב עם דגים קטנים מדי או חסרי חוליות ושרימפסים מחשש שיפגעו בהם, או דגים גדולים מדי שיוכלו לפגוע בו.

מהם תנאי המחייה המתאימים?

דורשים אקווריום של כ300 ליטר ללהקה, המכיל מקומות מסתור ומסלעות בהם יוכלו להתחבא ולברוח בקרבות טריטוריאליים. יעדיף מצע חולי שיוכל להתחפר בו. טווח הטמפרטורה צריך להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס, עם pH של בין 7.5-8.5, וקשיות של 10-25 GH, 10-20 KH. יש לספק מערכת פילטרציה איכותית וחמצן רציף היות ומגיעים מאזור רווי חמצן במלאווי. יש לבצע החלפות מים סדירות שבועיות של כ 30 אחוז מהמים.